משורר בחלון

מאוצרות גנזים

שולחן הכתיבה, מעוזו של היוצר. המרחב שממנו נשלחות המלים, נארגים הרעיונות, מצטרפים משפטים, שורה אחר שורה עד שמגיעים אל נקודת הסיום: שיר, סיפור. יושב המשורר, יושבת המשוררת, ומבעד לחלון חודר הטבע פנימה. פעמים אחרות, החלון יכול להישאר סגור. הטבע מצוי כבר בנפשו של היוצר. זיכרונות ילדות, רשמים מטיול, קולחות וצלילים, חוויה של רגע אל מול כלנית בשדה, סנונית על העץ או חילזון חיוור. והנה, גם צפרדע מקפצת פנימה לחדרו של לוין קיפניס. לטאה זוחלת אל שולחן הכתיבה של אשר ברש, פרחי בר לבנים אל דפי המחברת של זלדה. גינת ילדות של טשרניחובסקי. או היונה שמרחפת מעל שולחנו של אבות ישורון. מפגש עם הטבע הפורץ פנימה לחדרי העבודה של יוצרים ויוצרות, פנינים מאוצרות מכון גנזים- הכספת של הספרות העברית. 

ייעוץ: חגית שורק                                      עיצוב: עדי צחור

לחצו על צילום המשורר והשיר יעלה ויבוא