רות דיין (2021-1917)

פעילה חברתית רבת מעש, אשתו הראשונה של משה דיין, מייסדת חברת "משכית" וארגון הצדקה "וראייטי ישראל". ב-1949 עבדה רות דיין כמדריכה חקלאית במושבי העולים החדשים בפרוזדור ירושלים. כשהבחינה, יחד עם חוקרת הפולקלור זהרה וילבוש, בכשרונן של הנשים ובמיומנותן בתחומי מלאכת היד וביצירותיהן, החליטה להפוך את העיסוק למקור פרנסה ושימור תרבותי. ב-1954 הפך הרעיון לחברת ההלבשה והריקמה הממשלתית "משכית". בין שלל פועליה הציבוריים הייתה רות דיין חברת המועצה הציבורית של "יש דין – ארגון מתנדבים לזכויות אדם". כמו כן היא חברת המועצה הציבורית של "בצלם". במשך עשרות שנים הייתה חברה בארגונים רבים למען עולים חדשים, למען חולים ולמען דו קיום בין ערבים ליהודים. קיבלה ב-1994 דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. כעבור שש שנים קיבלה תואר לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה. ב-2014 זכתה בעיטור נשיא מדינת ישראל.

ב-1973 פרסמה את האוטוביוגרפיה "ואולי: סיפורה של רות דיין". ב-2001 הוציאה את אסופת המכתבים שכתב לה משה דיין, כשהיה כלוא בכלא עכו בשנים 1939-1941.  

מכתבים

כתבי יד

אוספים ותמונות