רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין (1931-1890)


מן המשוררות הבולטות והאהובות בשירה העברית המתחדשת, הידועה כ"רחל" או "רחל המשוררת".  נולדה בסראטוב שעל גדות הוולגה ברוסיה. הגיעה לראשונה לארץ ישראל ב-1909, יצאה לצרפת ב-1913 כדי ללמוד חקלאות וב-1919 חזרה לארץ ישראל. היא שבה אל הכנרת האהובה עליה, לקבוצת דגניה. אולם לאחר שהתגלה כי היא חולת שחפת נאלצה לעזוב את הקיבוץ. את חייה בלתה בעוני ובבדידות בבתי מרפא ובדירתה בתל אביב, עד שמחלתה הכריעה אותה בגיל 40. רבים משיריה נכתבו בגעגועים לאהבות נכזבות ולאהבתה הגדולה – הכנרת, שבבית הקברות הנשקף אליה גם נטמנה לבקשתה.

כתבי יד
מכתבים
מסמכים