מיכאל דשא (1998-1915)


צילום: גונה, דינה, ישראל, שנות ה-70.

מיכאל דשא (אייזנשטדט) (1998-1915) היה סופר, משורר, מחנך וחקלאי. נולד בבלרוס, ועלה יחד עם הוריו לארץ ישראל בשנת 1925. משפחתו העתיקה את מקום מגוריה מספר פעמים עד אשר השתקעה בפרדס חנה. קיבל חינוך חקלאי ועסק בחקלאות ופרדסנות במשק הוריו. בשנת 1938 הוסמך להוראה בסמינר בית הכרם בירושלים, ועסק בהוראה עד סוף חייו. בשנת 1941 פרסם את ספר השירה הראשון שלו “שחרית”. היה שליח הסוכנות היהודית במחנה העקורים דורנשטדט שבגרמניה. ערך את המקומון “מה בנגב”, שהיווה לאחד המקומונים הראשונים. בחייו פרסם עשרות ספרי פרוזה, שירה וספרות ילדים. נפטר במושב שדמה בשנת 1998 ונטמן בבית העלמין של המועצה האזורית גדרות. בארכיונו האישי השמור במכון גנזים של אגודת הסופרים קיימות שלוש חטיבות: אוספים, כתבי יד ומכתבים. בכתבי היד נמצאות טיוטות לשירים שונים שפרסם בעיתונות, כמו גם טיוטות לסיפורי ילדים. בחטיבת המכתבים שמורות התכתבויות של דוד בן גוריון, חנוך ברטוב, אברהם ברוידס ואחרים.


כתבי יד
מכתבים