ח.נ. ביאליק: נועזות מול שמרנות

באישיותו של חיים נחמן ביאליק בלטו שני קווים מנוגדים: נועזות מול שמרנות, הרפתקנות מול מעצורים. במבט ראשון, כתב-היד נראה נמרץ, עם הרבה תנועה. אך כאשר בודקים ברובד עמוק יותר, הכתיבה נראית קפואה, עצורה ומודחקת. הכתב מאורגן ומסודר, הזווית אחידה וגם התנועה בכתב מתוכננת לפרטי-פרטים. תופעה גרפית זו מסמלת פער בין ההתנהגות המוחצנת לבין תחושות הכותב. בחלון הראווה של אישיותו הציג ביאליק גישה נועזת לכאורה לחיים, אך זו חיפתה על מעצורים רגשיים ויצריים.

השמרנות והקפדנות שלו והצורך לפעול על פי ערכים ועקרונות מוגדרים, חסמו את התאווה הגדולה שלו לחיים ואף גרמו לו רגשי אשם. יתכן כי קונפליקט זה ליבה עולם פנימי של פנטזיות לא ממומשות.

היצרים הראשוניים של האדם משתקפים באיזור התחתון של האות, המסמל לפי הגישה הפסיכודינמית את החלק הלא-מודע באישיות. בכתב-ידו של ביאליק החלק התחתון של האותיות עצור, הקו עבה ואיטי ונראה כמו גדם עץ. סימן גרפי זה מעיד על הדחקת יצרים ומאבק פנימי בתת-מודע.

השורות ישרות, והשוליים והרווחים בין המילים ובין האותיות סדירים ועקביים. סדר מופתי זה משקף את הסדר הפנימי שכפה על עצמו המשורר: פיקוח על כל צעד ושעל ובקרה עצמית חריפה. נראה כי בחיי היומיום היה ביאליק עקבי מאוד, מהימן, דאג לברור את דבריו ותבע מעצמו משמעת קפדנית. הארגון המושלם של הדף מעיד גם על מתן חשיבות לחוקים ועל עמידה בלוח זמנים. אנשי חינוך מאופיינים בכתב יד המכיל סימנים גרפולוגיים דומים. לביאליק היה יחס דו-ערכי לכל נושא חדשני ולפריצת מסגרות. מצד אחד הוא העריץ את האומץ הכרוך בניתוץ המוסכמות. מהצד האחר, עקרונותיו, הניצבים כקורות חזקים באישיותו, מנעו ממנו להגשים את משאלותיו הסמויות. אולי זה מסביר את החברות רבת השנים בין ביאליק לטשרניחובסקי. האיש הקפדן והעצור התחבר לצד היצרי חסר הגבולות של חברו.

האות נ' דומיננטית בכתב ומעידה על קשר הדוק לדמות האם. זאת, בניגוד לאות ל' הצנומה יותר, המסמלת את דמות האב. על-פי פרויד, הקשר לדמות האם נוצר בשנות הילדות המוקדמות, ופעמים רבות הוא מתבטא בכמיהה לחום אינסופי ולקבלה ללא גבולות. ניכר כי ביאליק היה מלא ערגה לקשר אידיאלי זה. יתכן כי צורך מודחק זה השפיע על מערכות היחסים שיצר: האות מ', המסמלת את הקשר הזוגי, צמוקה וצרה מאוד.

החתימה מורכבת מראשי התיבות של השמות הפרטיים, ושם המשפחה נכתב במלואו. צמצום השם הפרטי לראשי תיבות מעיד כי הכותב מיעט להיחשף בחייו האישיים ושמר על רשמיות בהתנהגותו.

אילמלא היה משורר, יכול היה להיות: מנהל מוסד חינוכי.

בברכה,
מיכל דורון
מומחית לאבחון וייעוץ גרפולוגי
052-2687747